סטנדרט יוצא דופן-דירת קבלן בגבעתיים

 

עיצוב פנים- אופירה רייכקינד יצהרי 


איך הופכים דירת 5 חדרים סטנדרטית בבנין רב קומות בגבעתיים לדירה מיוחדת ומעניינת כשהפלוס העיקרי שלה הוא הנוף העירוני היפה הנשקף מהמרפסת ?
אחד האלמנטים המנחים היה שחלל האירוח והכניסה לדירה יהיו מפתיעים ,לא צפויים,שהמעבר מחדר מדרגות ישראלי טיפוסי (חדש אמנם אך חסר ייחודיות)לדירה מעוצבת יהיה בעל משמעות.
הפתרון הראשון שמצאה אדריכלית הפנים אופירה רייכקינד לבעיית הסטנדרטיות היה להגדיל את חלל האירוח והכניסה אך מבלי לוותר על אחד החדרים.
מכיוון ובעל הדירה מיקם את משרדו בבית ורצה "שליטה" גם על שאר חלקי הבית מוקם משרדו בחדר הצמוד לסלון, הקיר המשותף לשני החדרים בוטל ובמקומו הוקם קיר מזכוכית.
קיר הזכוכית מהווה מחיצה בין החדרים ומאפשר פרטיות במשרד בעת הצורך אך גם מאפשר לעיניים להמשיך ולראות מעבר לחלל המקורי והמצומצם של הסלון וכך נותן תחושה שאנו נמצאים בחדר גדול יותר.
בהמשך לאותו קו מנחה המאפשר לאדם לראות כמה שאפשר מכל זווית הסתכלות ,נפתח המטבח של מטבחי דקור לחלל הכללי כמה שאפשר ובמקום קיר הוצב דלפק אוכל .
ארונות המטבח התחתונים עשויים פורניר תעשייתי . פורניר תעשייתי זה הוא עץ העובר תהליך צביעה היוצר את הדוגמה המעניינת שלו. מעליו, הארונות העליונים צבועים בצבע בתנור בגוון שמנת. החיפוי על הקיר במטבח עשוי זכוכית בגוון שוקולד התואם לגוון הפסים של הארונות התחתונים.
הדלפק במטבח מחופה באריחי צפחה ורגלו מנירוסטה המתאימה לקו של המטבח.
במבט אל פינת הישיבה בסלון ניתן לראות דרך הזכוכית את חדר העבודה. הקיר הגדול בחדר העבודה חופה באבני סיליקט שפורקו מבתים באירופה והיתרון הבולט שלהן הוא שהשנים ניכרות עליהן. החיפוי באבן מייחד את הקיר הזה לעומת כל האחרים שמסביבו ולכן גם גורם לעין לראות מרחב גדול יותר מהקיים. ספוטים על מסילה היורדים מן התקרה מאירים את קיר האבן ויוצרים מראה מרהיב ומעניין.
רצפת חדר העבודה רוצפה בפרקט המשתלב עם קיר האבן והרהוט עשוי עץ אלון. הפרקט מקנה אווירה רגועה וחמימה בחדר העבודה לעומת השיש הקר אך בעל המראה היוקרתי בשאר חלקי הבית.
דלת הכניסה לחדר העבודה עשויה זכוכית והמשקוף עשוי מעץ אלון ששימש כאדני רכבת בימים אחרים ובכך "נשבר" המראה הקר של הזכוכית ומתקבלת כניסה מזמינה ונעימה לחדר מיוחד.
לפני הכניסה לחדר העבודה תוכננה נישה לא סימטרית שבחלקה העליון נסגרה בדלתות עץ צבועות  בצבע קרם . חלק זה משמש כבר למשקאות וכלי אירוח.
החלק התחתון של הנישה מואר בספוטים שקועים וישמש בעתיד להצגה של כלים ופסלים מעניינים.
מעל הנישה הזו נבנתה תקרת גבס המסתירה את המזגן . המעצבת ניצלה את ההכרח בהנמכת התקרה ויצרה נישה גם בתקרה, המוארת בתאורה נסתרת ומתחתיה מונח מדף ומגירה לניירת. כל הקירות המוארים חופו בחומר מיוחד עם מרקם מעניין הנקרא "מרמרינו". השילוב בין תאורה לצבע וחומר עם טקסטורה מעניינת הוא תמיד שילוב מנצח.  
 בחדר העבודה כמו בסלון הוסתר ארגז התריס של החלונות בציור על קנבס שחובר לקיר ולתקרה וניתן לפרוק בעת הצורך, כך נפתרה בעיית המראה הלא סימפטי לעיתים של ארגזי התריס החשמלי.
בסלון עצמו הקיר שעליו אמורה להיות הטלוויזיה היה במקור קצר מידי לכן היה צורך להאריך אותו . המעצבת ביקשה להאריך אותו בצורה כזו שהחלל לא ייסגר ויצטמצם אפילו למראית עין, לכן הפתרון שמצאה היה להשאיר רווח של 10 ס"מ בין הקירות כדי לאפשר לעין להמשיך "לטייל" מעבר לקיר משני הכיוונים. תוספת הקיר משמשת מהצד השני כארון למעילים ותיקים שתמיד נזרקים בכניסה . הקיר חופה גם הוא ב"מרמרינו" בגוון הקרם המאפיין את חלל הסלון והמטבח.
כל החומרים שנבחרו לחדר העבודה, הסלון והמטבח משתלבים זה בזה ויוצרים עניין וצבע.
השולחן בסלון העשוי מנירוסטה והשידה המודרנית מתחת לטלוויזיה בסלון הבנויה מעץ אלון ונירוסטה הם שילוב מנצח של חומרים חמים וקרים.
מצד אחד יש את החומרים הבאים מן הטבע החם והם:עץ האלון ברהיטים, הפרקט,אדני הרכבת, אריחי הצפחה המשתלבים בדלפק האוכל ואבני הסיליקט ומהצד השני השיש הקר,הנירוסטה ברהיטים , הזכוכית בפינת האוכל והפורניר התעשייתי במטבח יוצרים הרמוניה ואיזון של חומרים המקנים תחושה מאד נעימה בחלל.
”תהליך העיצוב ניבנה כמו פירמידה " אומרת אדריכלית הפנים, " מתחילים בבסיס הרחב של רעיונות ורצונות ומסיימים בקודקוד שהוא השיא של התוצאה שהתקבלה , כמו הדקירה הקטנה בלב שמרגישים כשמתרגשים כשרואים חלל יפה."   
 

לצפייה בגלריית התמונות לחץ כאן

צלם: אסף הבר